במה מדובר?

​

עם השנים, נוצר צורך לשימוש באזורי טבע לא מיושבים, בעקבות הגידול המאסיבי של האוכלוסייה האנושית, כאזורי מגורים וחקלאות. בשל כך, קטנים אזורי הטבע בהם יכולות לחיות .

שימור הטבע הוא השם הכולל לערך חברתי ופעילות למען שמירה של חיי הבר. 

שימור חיות בר, צמחים, פטריות ויצורים חיים אחרים (במיוחד של מינים הנמצאים בסכנת הכחדה) וכמובן, פעילויות למען שמירה על בתי הגידול ומערכות אקולוגיות, כמו מי שתייה, אוויר ועוד וכדומה…  

 
מדוע עלינו- אזרחים פשוטים שאין להם, על פי רוב, עניין יוצא דופן בעולם החי והצומח- לעשות דבר בנידון, לקחת יוזמה וליצור שינוי מהותי?

 
התשובה פשוטה: ללא שמירה על מאזן תקין בין הסביבה הטבעית ובין הפעילות האנושית, יאלצו שניהן גם יחד להתמודד עם השלכותיו הממאירות של אסון סביבתי- מהיכחדותם של מינים ועד להשחתתם של מקורות טבעיים.

קיומו של האדם, גם בחברה מתועשת ומודרנית, עודנו מבוסס על צריכה של משאבים טבעיים, ורבים אף סבורים כי עולמו הרוחני וההגותי נתרם רבות מהקרבה האינטימית עם הטבע. אנשים רבים שואבים הנאה רבתי מטיולים בחיק הטבע, מצפייה בנוף טבעי מרהיב ומרגיע, מאינטראקציה עם החיות השונות והמופלאות שיש לטבע להציע, ומשילובו של הטבע בתרבות ובחברה.

זאת ועוד: לחיי הבר יש תפקוד חשוב באיזון והמשך קיומה של הסביבה הטבעית והם מספקים יציבות לתהליכים טבעיים שונים ובעקיפין גם שירותים של המערכת האקולוגית לבני האדם כמו טיהור אוויר, טיהור מים, שמירה על פריון הקרקע.

​

הווה אומר, הפגיעה בחיי הבר, לא די לה בעוכרה את עולמו הרוחני של האדם, אלא היא מהווה אבן נגף גם במונחים "צרים" ותועלתניים גרידא- הטבע מספק לנו "מוצרי בסיס" רבים, אשר קיומנו מותנה בהם; אך קיומם של אותם משאבים גופא מותנה בפעילותן החופשית של חיות הבר. קיומנו קשור, אם כך, לא רק בטבע עצמו, אלא לא פחות מכך גם בזה של חיות הבר- יחס זה מכונה "סימביוזה", יחסי גומלין הדדיים, הקושרים את כל היצורים החיים ומאגדים אותם במסגרת משותפת. הפרה של מסגרת הדדית זו תיאלץ אותנו להתמודד עם השלכות חמורות.